אחרי הכל את שיר, לא עוד בשר ודם, לא עוד אישה חיה, אבל את שיר קיים. והוא עטוף מילים, מילים ומנגינה, וקצב מסויים, אחרי הכל - את שיר קיים. אז לפעמים כשקר לי, בשקט מתיישב איתך, ושר בלי מילים - אני שר לי. אחרי הכל, את שיר, את שיר נכתב.

maximalism; double_exposure: "After all, you are a song, No longer flesh and blood, No longer a living woman, But you are an existing song. And it is wrapped in words, Words and a melody, And a certain rhythm, So sometimes when I'm cold, Silently I sit with you, And sing without words"; hyperrealistic, ...

Create a maximalist, double-exposure image representing a lyrical and romantic concept. The scene should embody the metaphor of a living woman transformed into a song, wrapped in words, melody, and rhythm. The woman is no longer physical but exists as an ethereal musical entity. The depiction should ...